
אתם משלמים כדי שאנשים יתעלמו מכם
חשיפה היא לא תשומת לב. למה גוללים מעל המודעה שלכם, ו-4 בדיקות לשנייה הראשונה לפני שנוגעים בתקציב.
זה המשפט שאני הכי מאמין בו בכל המקצוע הזה: כולנו עיוורים לשיווק של עצמנו. גם אני. כשאני עושה מודעות לעצמי, אני צריך מישהו מבחוץ שיגיד לי "שי, לא הבנתי מה אתה רוצה".
אתם מכירים את העסק שלכם מבפנים. את המוצר, את הסיפור, את מה שמיוחד בכם. אז כשאתם מסתכלים על מודעה, המוח שלכם משלים את כל מה שחסר. הלקוח לא מכיר כלום. יש לו שנייה, וכל מה שלא כתוב שם, מבחינתו לא קיים.
זה כמו בדיחה פנימית. אתם צוחקים, והשולחן ליד מסתכל עליכם בלי להבין.
כי גם הם בפנים. הם ישבו בישיבות, שמעו את ההסברים, ראו את הטיוטות. אחרי שבועיים כולם יודעים מה המודעה "אמורה" להגיד. ואף אחד כבר לא מסוגל לראות מה היא באמת אומרת.
ויש עוד דבר. אף אחד לא רוצה להגיד לבוס שהמודעה שהוא אהב לא ברורה.

כשאתם מפרסמים בכסף רציני וכל חודש של מודעה חלשה עולה לכם יותר משעה של מישהו שיגיד לכם את האמת. בשביל זה בניתי את פגישת Creative Fix. אבל גם בלעדיה, תמצאו מישהו שלא חייב לכם כלום ויגיד לכם בפנים מה הוא רואה.
המצב שבו אתם מכירים את העסק כל כך טוב שאתם לא מצליחים לראות מה לקוח חדש מבין, או לא מבין, מהמודעה שלכם.
בזהירות. הם רוצים לפרגן לכם. עדיף מישהו שלא מכיר אתכם, שרואה את המודעה שנייה אחת ואומר מה הבין.
לא אם הוא לא מוכר לכם עוד משהו. המטרה היא אבחנה כנה, לא עוד ריטיינר.

חשיפה היא לא תשומת לב. למה גוללים מעל המודעה שלכם, ו-4 בדיקות לשנייה הראשונה לפני שנוגעים בתקציב.

הטירגוט יכול להיות מדויק, אבל אם המודעה לא נותנת סיבה לעצור, משלמים מחיר מלא כדי שיתעלמו מכם.

הקמפיינר מחליט למי המודעה מגיעה. הקריאייטיב מחליט אם מישהו יעצור. לפני שמחליפים קמפיינר, בודקים מה הוא מפיץ.
מודעה אחת שעובדת, מודעה אחת שלא, ולמה. בלי ספאם.